7 טעויות שהורים לילדים עושים
7 הטעויות שכמעט כל הורה עושה עם האקנה של המתבגר שלו הטעות החמישית היא הסיבה שזה חוזר שוב ושוב, וכמעט אף אחד לא מדבר עליה
בקצרה: העור של הילד או הילדה שלכם הוא לא הבעיה. הוא רק השליח. בגיל ההתבגרות הגוף מייצר כמות עצומה של פסולת פנימית, ומכיוון שמערכות הסינון עמוסות, הוא פולט אותה החוצה דרך העור. זאת הסיבה שכל מה שמורחים מבחוץ עובד לשבועיים וחוזר.

את המשפט הזה אני זוכרת מילה במילה. הבת שלי, בת 16, יצאה מהמקלחת עטופה במגבת, נעמדה מולי ואמרה: "אמא, אני לא הולכת לים השנה. בכלל."
לא ויכוח, לא בכי. סתם החלטה יבשה, כאילו היא סוגרת נושא. ולקח לי כמה שניות להבין שהיא לא מדברת על הים. היא מדברת על הגב שלה.
שנה וחצי קודם זה התחיל בשני פצעונים על המצח, אחר כך הלחיים, ואז הגב והכתפיים בדיוק לפני הקיץ. עברנו את כל התחנות: סבונים מהמרקחת, שתי קוסמטיקאיות, רופא עור בקופה שהסתכל עליה שלוש דקות ורשם משחה, ואז עוד משחה. פשוט מנפנפים אותך. וכל פעם היה שיפור של שבועיים, ואז זה חזר חזק יותר.
אם קראתם את זה והנהנתם, אתם במקום הנכון. אני לא רופאה ולא מוכרת פה קסמים. אני אמא שבילתה שנה וחצי בקריאת מחקרים בשתיים בלילה, כי אף אחד לא הצליח להסביר לי דבר אחד: למה זה ממשיך לחזור.
ומה שגיליתי בסוף גרם לי להבין שכמעט כל מה שעשינו במשך שנה וחצי היה טעות.
7 הטעויות, לפי הסדר
מנסים לנקות את הפנים חזק יותר
זו הטעות הכי אינטואיטיבית. הפנים נראות "מלוכלכות", אז קונים סבון חזק יותר, פילינג ומגבונים, ומבקשים מהילד להתרחץ עוד פעם. ובלי לשים לב, אומרים לו גם משהו נורא: שזה באשמתו.
אבל אקנה הוא לא לכלוך. הנקודות השחורות שנראות כמו לכלוך הן שומן טבעי של הגוף שהתחמצן באוויר. אי אפשר לשפשף אותן החוצה.
ופה מסתתר הרמז הראשון, זה שהחמצתי במשך שנה וחצי: הגוף מפריש את השומן הזה בכוונה. זו לא תקלה. זו משימה. ואת המשימה עצמה נבין בטעות מספר חמש.
מנהלים מלחמות אוכל בבית
"תפסיקי עם השוקולד." "עוד במבה?" "בגלל זה יש לך פצעונים." אם המשפטים האלה נאמרו אצלכם בבית, אתם לא לבד. אצלנו הם נאמרו כל ערב במשך חודשים, והתוצאה היחידה הייתה שהבת שלי הפסיקה לדבר איתי על העור שלה.
הנה מה שמעצבן: אתם לא טועים לגמרי, אתם מכוונים למשתנה הלא נכון. חפיסת שוקולד אחת לא יוצרת פצעון. אבל התזונה של מתבגר ממוצע, בשילוב הסערה ההורמונלית של הגיל, יוצרת משהו אחר: עומס על מערכת העיכול ועל הכבד, מערכות הסינון שאמורות לנטרל את הפסולת הפנימית.
וברגע שהבנתי את זה, הוויכוחים בבית נגמרו. כי הבעיה היא לא מה הילד אכל אתמול. הבעיה היא כמה פסולת פנימית הגוף שלו מייצר עכשיו, וכמה ממנה המערכות שלו מצליחות לסנן.
מחכים ש"זה יעבור עם הגיל"
זה מה שאמרו לי. שני רופאים, קוסמטיקאית, וגם אמא שלי. "זה גיל ההתבגרות, זה יעבור." ובאמת, ברוב המקרים האקנה עצמו נרגע עם השנים. אבל מה שלא עובר עם הגיל, זה מה שהוא משאיר אחריו.
פצעון דלקתי שיושב שבועות באותו מקום משאיר כתם כהה, ולפעמים שקע קטן. ככל שהדלקת פעילה יותר זמן, וככל שהילד מגרד יותר (וכולם עושים את זה), כך גדל הסיכוי שיישאר סימן. הכתמים דוהים באיטיות. הצלקות פחות.
ויש עוד משהו שאף אחד לא מודד: מה קורה בינתיים לביטחון של הילד. בגיל 15 שנתיים הן נצח, וזו התקופה שבה נבנית התמונה שלו על עצמו. הבת שלי הפסיקה להצטלם. אחר כך הפסיקה לצאת. אחר כך אמרה לי שהיא לא הולכת לים.
אני לא כותבת את זה כדי להלחיץ ובטח לא כדי להאשים. אף אחד לא אמר לנו את זה בזמן. אני כותבת את זה כי אם אתם באמצע התקופה הזאת, כל חודש שבו הדלקת פעילה הוא חודש שאי אפשר להחזיר.
עוברים לפתרונות אגרסיביים שמייבשים
כשכלום לא עובד, ההיגיון אומר: צריך משהו חזק יותר. אז עוברים לחומצות, לפילינגים, למשחות מרשם, ולפעמים גם להצעה לטיפול תרופתי כבד. וכאן כמעט כל הורה שדיברתי איתו נעצר במקום.
ההורים בקבוצות אומרים את זה באותן מילים בדיוק: "כדורים זה לא אופציה מבחינתי." אנחנו מוכנים לספוג הרבה כשמדובר בעצמנו, אבל כשזה הילד שלנו, טיפול עם תופעות לוואי משמעותיות מרגיש כמו מחיר גבוה מדי.
ומעבר לחשש יש בעיה מעשית. רוב הטיפולים החזקים עובדים בשיטה אחת: לייבש. על נער או נערה שגם ככה מרגישים רע עם הפנים שלהם:
אבל הבעיה עמוקה יותר. אם הגוף מפריש את השומן הזה מסיבה מסוימת ואנחנו מייבשים אותו בכוח מבחוץ, לא ביטלנו את הסיבה. רק חסמנו את התוצאה. ולכן ברגע שמפסיקים, זה חוזר.
אז מה הסיבה? למה בכלל הגוף של מתבגר מפריש כל כך הרבה שומן דווקא בפנים ובגב?
מטפלים בעור, כשהעור הוא רק השליח
זו הנקודה שבה הכל התהפך לי.
בגיל ההתבגרות הגוף עובר את השינוי הכימי הכי דרמטי בחיים שלו. הורמונים מוצפים, תאים מתחלפים בקצב מטורף, והמערכת עובדת שעות נוספות. וכמו בכל תהליך ייצור אינטנסיבי, נוצרת המון פסולת פנימית.
בעולם מושלם הכבד ומערכת העיכול היו מנטרלים אותה ומוציאים החוצה בדרך הרגילה. אבל אצל מתבגר, בין ההורמונים, התזונה, הסטרס והשינה, המערכות האלה עמוסות מדי.
וכשמערכת הסינון הראשית עמוסה, הגוף עושה מה שגוף חכם עושה: הוא פותח יציאה משנית. והיציאה המשנית הזאת היא העור.
קראו את זה שוב, כי זה מסביר את כל שנה וחצי שלנו: חיידקי האקנה משגשגים כשהעור מפריש שומן כדי לפלוט פסולת החוצה. כל טיפול שמייבש את השומן או תוקף את החיידק נוגע בסוף השרשרת, לא בהתחלה שלה.
איך יודעים אם זה המצב אצל הילד או הילדה שלכם?
סמנו בראש כמה מהמשפטים האלה מוכרים לכם
- הפצעונים חוזרים גם בתקופות שבהן הוא מקפיד על ניקיון הפנים
- העור נראה שמן במיוחד דווקא כמה שעות אחרי מקלחת
- זה לא רק הפנים. יש גם על הגב, הכתפיים או החזה
- כל טיפול חיצוני עובד שבועיים ואז מפסיק לעבוד
- יש גם נפיחות בבטן, עצירות או עיכול לא סדיר
- התקופות הגרועות מגיעות דווקא בלחץ, במבחנים או אחרי חופשות עם הרבה ג'אנק
שלושה ומעלה? סביר להניח שהעור פשוט מבצע עבודה שלא הוא אמור לעשות.
מדלגים על הפילטר הפנימי
ברגע שהבנתי את השרשרת, הפסקתי לשאול "איך מייבשים את הפצעון" והתחלתי לשאול שאלה אחרת:
איך עוזרים לגוף של נערה בת 16 לסנן את הפסולת הפנימית, לפני שהיא מגיעה לעור?
וכאן הגעתי לשני רכיבים שהכרתי רק כאבקות ירוקות מחנויות טבע: כלורלה וספירולינה.
אצה ירוקה חד תאית, מהמקורות הטבעיים העשירים ביותר בכלורופיל. נחקרת שנים בהקשר של תמיכה בתהליכי הניקוי הטבעיים במערכת העיכול.
אצה כחולה ירוקה עמוסה בנוגדי חמצון וכלורופיל, שתומכת בפעילות התקינה של הכבד, מערכת הסינון הראשית שלנו.
הצירוף של השניים לא נוגע בעור בכלל. הוא עובד שלב אחד לפני.
זה לא מייבש, לא מקלף, לא צורב ולא מצריך להימנע מהשמש. זה פשוט מוריד מהעור עבודה שמלכתחילה לא הייתה שלו.
ופה הייתי צריכה לעצור ולהיות כנה עם עצמי
כשהגעתי ל-AcneClear, התגובה הראשונה שלי הייתה לסגור את הטאב. עוד תוסף, עוד מותג עם הבטחות. אחרי 4,000 שקלים שנשרפו, הייתי משוכנעת שאלה עוד 300 שקל לפח. ואם אתם מרגישים בדיוק ככה עכשיו, אתם צודקים לגמרי.
מה שעצר אותי הייתה שאלה אחת:
אם הרכיבים הם כלורלה וספירולינה, למה שלא אקנה אותם בחנות טבע ב-70 שקל?
שאלה מצוינת, וכדאי שתשאלו אותה. הנה מה שגיליתי:
אז כן, הזמנתי. עם ציפיות נמוכות, ובעיקר כי היה כתוב שאם זה לא עובד אני מקבלת את הכסף בחזרה. AcneClear הוא פיתוח ישראלי שמשלב כלורלה וספירולינה עם רכיבים טבעיים תומכים, בשתי קפסולות ביום.
מוותרים בדיוק בשבוע השני
דווקא פה כמעט פישלתי, ואני יודעת שהרבה הורים מפספסים בגלל זה.
כשמטפלים בעור מבחוץ, רואים תגובה מיידית. הפצעון מתייבש ותוך יומיים יש משוב. כשעובדים על מערכות הסינון הפנימיות, זה עובד אחרת לגמרי. בשבועות הראשונים הגוף עסוק בעבודה שלא רואים במראה, ולפעמים זה אפילו נראה קצת יותר גרוע לפני שזה משתפר. זה בדיוק הרגע שבו רוב ההורים מפסיקים, והוא בדרך כלל השלב שבו התהליך רק מתחיל לעבוד.
ציר הזמן הריאלי, בלי הבטחות
זה מה שכדאי לצפות לו, כדי שלא תוותרו מוקדם מדי
- שבועות 1-2 בדרך כלל עדיין לא רואים שינוי בעור. לפעמים דווקא נראה קצת יותר. הגוף מתחיל להתאזן.
- שבועות 3-4 הסימן הראשון הוא לרוב לא היעלמות של פצעונים קיימים, אלא פחות פצעונים חדשים שצצים.
- שבועות 5-6 האדמומיות מתחילה לרדת, העור מרגיש פחות שמן, והמרקם נראה רגוע יותר.
- שבועות 7-8 ומעלה השלב שבו רוב ההורים אומרים לי שהם שמו לב לשינוי בלי לחפש אותו. וגם, שהילד התחיל להצטלם שוב.
בגלל זה חודש אחד הוא לא באמת מבחן הוגן. השינוי המשמעותי קורה בחודש השני והשלישי, וזאת הסיבה שרוב ההורים מתחילים ישר עם ערכת שלושת החודשים ולא מהמרים על חודש בודד.
השבועיים הראשונים, אלה שבהם עוד לא רואים כלום, הם הכי לא נוחים בתהליך. מי שמתחיל עכשיו עובר אותם בתוך החופש הגדול, בלי כיתה ובלי מאה עיניים. מי שמחכה לספטמבר עובר אותם בשבוע הראשון של שנת הלימודים. זה ההבדל היחיד, אבל לילד או לילדה זה הבדל ענק.
עם שם פרטי, גיל הילד או הילדה ואזור בארץ. עדיף אחת בנוסח "הייתי סקפטית", זו הצורה שהכי ממירה בנישה הזו. אל תעלו את העמוד לאוויר עם הטקסט הזה, ההמלצות חייבות להיות אמיתיות.
ההצעה שלנו להורים: 60 יום, על אחריותנו
אני יודעת בדיוק מה עובר לכם בראש, כי זה מה שעבר לי: "ניסינו כל כך הרבה דברים, למה שזה יהיה שונה?"
אז קודם כל, הכסף. כי מה שמעכב הורים הוא לא המחיר עצמו, אלא הפחד להוסיף עוד סכום לערימה:
ובדיוק בשביל זה בנויה האחריות. אתם לא מתבקשים להאמין לי, רק לתת לזה 60 יום. זה בדיוק הזמן שהתהליך צריך.
אם לא ראיתם שינוי, אתם לא משלמים.
אם תוך חודשיים העור של הילד או הילדה שלכם לא נראה רגוע ונקי יותר, מספיקה הודעה אחת בוואטסאפ. לא צריך למלא טפסים, לא צריך להסביר למה, ולא צריך להחזיר בקבוקים ריקים. הכסף חוזר לאותו אמצעי תשלום. הסיכון היחיד פה הוא שלנו.
ערכת 3 חודשים: קנו 2, קבלו 1 מתנה
התהליך הפנימי לוקח 6 עד 8 שבועות, ולכן זו הערכה שרוב ההורים בוחרים. ומי שמתחיל עכשיו עובר את השבועות הראשונים בחופש ולא בכיתה:
-
✓
טיפול מלא ל-3 חודשים ב-299.92 ₪ בלבד במקום 349 ₪
-
✓
מדבקות חירום לפצעונים במתנה, בשביל הבוקר של אירוע או מסיבה
-
✓
משלוח חינם עד הבית
-
✓
ליווי בוואטסאפ לכל שאלה, בלי מוקד ובלי המתנה
3 חודשים
קנו 2 קבלו 1 מתנה- טיפול מלא ל-90 יום
- מדבקות חירום מתנה
- משלוח חינם עד הבית
- 60 ימי התחייבות
5 חודשים
קנו 3 קבלו 2 מתנה- טיפול מלא ל-150 יום
- מדבקות חירום מתנה
- משלוח חינם עד הבית
- 60 ימי התחייבות
שאלות שהורים שואלים אותנו
מאיזה גיל אפשר לתת, וזה בטוח?
מתאים מגיל 10 ומעלה. תוסף תזונה טבעי, בלי הורמונים ובלי רכיבים תרופתיים. בשבועות הראשונים חלק מדווחים על שינוי קל בעיכול שנרגע מעצמו. אם יש טיפול תרופתי קבוע או מעקב רפואי, התייעצו עם הרופא לפני שמתחילים.
אפשר להמשיך במקביל עם המשחה שהרופא נתן?
כן. הפורמולה פועלת מבפנים ולא על העור, ולכן לא מתנגשת עם טיפול חיצוני. את ההחלטה על הפסקת טיפול שרשם רופא, קבלו יחד איתו.
הילד שלי מסרב לקחת כדורים. מה עושים?
שתי קפסולות קטנות ביום, בלי טעם ובלי ריח.
הטיפ שעבד אצל רוב ההורים: לא להציג את זה כ"טיפול לפצעונים", כי זה מחזיר את הילד לתחושה שיש בו משהו פגום. להציג כתוסף יומי, בדיוק כמו ויטמין D בחורף, ולהניח ליד מברשת השיניים.
תוך כמה זמן נראה שינוי?
לא נבטיח ימים. בשבועיים הראשונים בדרך כלל עוד לא רואים. הסימן הראשון מגיע סביב שבועות 3 עד 4 בצורה של פחות פצעונים חדשים, והשינוי המשמעותי בין שבוע 6 ל-8. לכל אחד קצב משלו, ולכן האחריות היא ל-60 יום מלאים.
זה עוזר גם לאקנה בגב ובכתפיים?
הפורמולה פועלת על מערכות הסינון ולא על אזור מסוים בעור, ולכן היא לא "מכוונת" לפנים דווקא. להרבה מתבגרים זה בדיוק היתרון, כי לגב כמעט בלתי אפשרי להגיע בעקביות עם טיפול חיצוני.
וכשמפסיקים, זה יחזור?
גיל ההתבגרות הוא תקופה, ובזמן הזה העומס הפנימי גבוה מהרגיל. רוב ההורים מלווים את הילד לאורך התקופה האינטנסיבית ואז מפחיתים בהדרגה. זו הסיבה שערכת שלושת החודשים היא הבחירה הנפוצה.
הדבר הכי חשוב שלמדתי בשנה וחצי האלה הוא זה: לא נכשלנו כהורים. פשוט אף אחד לא אמר לנו שאנחנו מטפלים במקום הלא נכון.
הבת שלי הלכה לים באוגוסט. אבל הרגע שנשאר לי בראש הוא לא הים.
זה היה ערב רגיל, כמה שבועות קודם, כשהיא עברה ליד המראה במסדרון ופשוט המשיכה ללכת. היא לא עצרה לבדוק. ואני עמדתי שם עם כביסה ביד והבנתי שזאת הפעם הראשונה מזה שנה וחצי.
וזה מה שאני רוצה שתיקחו מפה. לא שהעור שלה נקי. שהצלחתי לעשות בשבילה משהו. אחרי כל כך הרבה זמן של חוסר אונים מול הילדה שלי, סוף סוף הייתי זו שמצאה את מה שעבד.
אז תנו לזה את שני החודשים. הכי גרוע, תקבלו את הכסף בחזרה ותדעו שניסיתם גם את הכיוון הזה. הכי טוב, אתם תעמדו יום אחד במסדרון עם כביסה ביד.